ועדות שחרורים

ועדת שחרורים – המדריך המלא לתהליך השחרור מהכלא

מהי ועדת השחרורים ומהן סמכויותיה?

סעיף 3 לחוק שחרור על תנאי ממאסר מעניק לועדות שחרורים את הסמכות לשחרר אסיר על תנאי, זאת בהתאם לבקשתו, לאחר שסיים לרצות שני שלישים מתקופת מאסרו המלאה.

עם זאת, החוק מציב שני תנאים מרכזיים לשחרור מוקדם:

1. הוועדה חייבת להיות משוכנעת באופן מוחלט כי האסיר אכן ראוי לשחרור.
2. שחרורו אינו מהווה סכנה לשלום הציבור.

הדיון בפני ועדת השחרורים הוא לא משפט חוזר על ביצוע העבירה, אלא בחינה מקצועית של מסוכנות ואמון. הוועדה, פועלת בהרכב שיפוטי מיומן, ונדרשת להכריע האם ניתן לקצר את תקופת המאסר ולאפשר שחרור מוקדם. במסגרת הדיון נבחנים מכלול נתונים הנוגעים להתנהלות האסיר בתקופת המאסר, להליך השיקום שעבר ולרמת הסיכון להישנות עבירה.

הרכב ועדת השחרורים מעיד על הרצינות והמקצועיות בהן מתקבלות ההחלטות. בראש הוועדה עומד שופט בדימוס, הממונה על ידי שר המשפטים. לצידו מכהנים שני נציגי ציבור, גם הם ממונים על ידי שר המשפטים, בעלי ניסיון מעשי של לפחות חמש שנים בתחומים רלוונטיים כגון פסיכיאטריה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, קרימינולוגיה או חינוך. בנוסף, רשאי להשתתף בדיונים קצין בכיר משירות בתי הסוהר (בדרגת רב כלאי ומעלה), אם כי אין לו זכות הצבעה בהחלטות הוועדה.

השיקולים המנחים את ועדות השחרורים

בטרם קבלת החלטה בנוגע לשחרורו המוקדם של אסיר, ועדת השחרורים בוחנת מגוון רחב של היבטים ושיקולים. החוק קובע כי השיקול המרכזי המנחה את ועדות השחרורים הוא רמת המסוכנות של האסיר לציבור. הערכה זו כוללת בחינה של הסיכון לביטחון המדינה, לנפגעי העבירה ולבני משפחותיהם ולשאר הציבור. כמו כן, הוועדות בוחנות את נסיבות המקרה, אופי העבירה, עבירות והרשעות קודמות והתנהגות האסיר בכלא.

שיקול מרכזי נוסף הוא התנהגותו של האסיר בתקופת מאסרו וההליכים הטיפוליים שעבר במסגרת ריצוי מאסרו, שכן התנהגות חיובית עשויה להעיד על שינוי ועל סיכויי שיקומו. כמו כן, נבחן בקפידה גיליון ההרשעות הקודמות של האסיר, כתבי האישום שהוגשו נגדו בעבר, חוות הדעת וההמלצות של שירות בתי הסוהר וגורמים רלוונטיים נוספים. במקרים בהם מדובר בהרשעות בעבירות מין או אלימות במשפחה, או כאשר האסיר סובל מבעיות נפשיות, מחויבת הוועדה לבחון חוות דעת של ועדות מיוחדות המתמחות בהערכת מסוכנות של אסירים מסוג זה. לכן, גם במקרים של תיק פלילי חמור, הוועדה עשויה לאשר את הבקשה לשחרור מוקדם אם קיימת התרשמות לשינוי דרכו של האסיר והתרחקותו מעולם הפשע.

בדיונים המתקיימים בוועדות שחרורים, אסיר רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי. הדיון נערך בנוכחות האסיר, עורך דינו ובא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה. ייצוג בפני ועדת שחרורים על ידי עורך דין פלילי מנוסה הוא בעל חשיבות עליונה, שכן הוועדה מהווה את המעבר לחירות ולחזרה לחיים תקינים לאחר תקופת המאסר. עורך דין פלילי מיומן יכול ללוות את האסיר עד למועד הוועדה, לסייע לו לממש את זכויותמיו ולבל את הטיפול המתאים לו אשר בסופו של יום יגדיל משמעותית את סיכויי השחרור המוקדם.

תהליך הכנת הבקשה- השלבים המכריעים

הצלחה בוועדה מתחילה חודשים לפני הדיון עצמו, וכוללת הכנה יסודית להסרת חשד למסוכנות והוכחת פוטנציאל שיקומי. כעו"ד פלילי שייצג פעמים רבות בפני ועדות שחרור, הנה טיפים לשלבים המכריעים לקראת הוועדה שכדאי ליישם:

• איסוף ותיעוד ראיות חיוביות– מומלץ לנהל תיק מסודר לאורך כל המאסר. אישורי השתתפות בקורסים מקצועיים, המלצות מקציני כליאה ותיעוד עבודה בכלא הם נכסים משפטיים חשובים ביום הדיון.
• גיבוש תוכנית שיקום ריאלית– הוועדה מחפשת קונקרטיות. בקשה מוצלחת חייבת לכלול כתובת מגורים מוסדרת, הצעת עבודה חתומה ומסגרת טיפולית תומכת אשר מעידה על הפחתת המסוכנות לחזרה לפשע.
• כתיבת הבקשה המשפטית– הבקשה צריכה לשקף היטב לקיחת אחריות כנה על המעשים, פירוט התהליך הטיפולי שעבר האסיר והתחייבות למסלול חיים נורמטיבי.

במהלך הדיון, חברי הוועדה בוחנים יציבות ונכונות לשיקום של העומד מולם. מדובר על שלב קריטי, שבו כל פרט יכול להשפיע על ההחלטה הסופית. הניסיון שלי כעורך דין בכיר בתחום המשפט הפלילי, יחד עם הידע הייחודי שצברתי במהלך השנים בערכאות השונות, מאפשר לי להדריך אתכם בתהליך זה ולהימנע מטעויות קריטיות שעלולות לפגוע בסיכויי השחרור.

טעויות נפוצות שיש להימנע מהן:

1. מזעור העבירה– ניסיון להכחיש את המעשים לאחר הרשעה נתפס כחוסר בשלות לשיקום. חברי הוועדה מצפים לראות לקיחת אחריות על המעשים, ולא הכחשה או מזעור של חומרת העבירה.
2. אי שיתוף פעולה עם גורמי הטיפול בכלא – כאמור לעיל, אחד הקריטריונים לשחרור מוקדם הוא שהאסיר אינו מסוכן לציבור. באמצעות השתתפות בקבוצות טיפוליות וקבלת חוות דעת חיוביות על ידי גורמי הכלא ניתן לשכנע את הוועדה כי האסיר כבר אינו מסוכן לציבור, וניתן להורות על שחרורו המוקדם.
3. התנהגות בדיון– עמידה בפני ועדת שחרורים מחייבת כבוד למערכת ומתן תשובה כנה לכל אחת מהשאלות הקשות של חברי הוועדה בצורה מיושבת ועניינית. התנהגות לא הולמת, כגון חוסר סבלנות או תגובות רגשיות אימפולסיביות, עלולות להזיק ולהעיד על חוסר התאמה לשחרור בפרק הזמן הנבחן.

תוצאות הדיון ואפשרויות ערעור

בתום הדיון יתקבלו אחת משלוש החלטות: שחרור בתנאים מגבילים כמו: דיווח למשטרה, איסור יציאה מהארץ, וכו', דחיית מועד הדיון לצורך השלמת הליך טיפולי או דחייה של הבקשה. אם הבקשה נדחית, ניתן להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום. מדובר על הליך משפטי מורכב, המתמקד בבחינת סבירות החלטת הוועדה.

שאלות נפוצות