ועדות שחרורים הן גוף משפטי בעל חשיבות עצומה במערכת בתי הסוהר בישראל, המהווה מעין "שער" עבור אסירים המבקשים להשתחרר ממאסרם לפני תום מלוא תקופת העונש שנגזרה עליהם. סעיף 3 לחוק שחרור על תנאי ממאסר מעניק לועדות שחרורים את הסמכות לשחרר אסיר על תנאי, זאת בהתאם לבקשתו, לאחר שסיים לרצות שני שלישים מתקופת מאסרו.
עם זאת, החוק מציב שני תנאים מרכזיים לשחרור מוקדם זה: הוועדה חייבת להיות משוכנעת באופן מוחלט כי האסיר אכן ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מהווה סכנה לשלום הציבור.
הרכב ועדת השחרורים מעיד על הרצינות והמקצועיות בהן מתקבלות ההחלטות. בראש הוועדה עומד שופט בדימוס, הממונה על ידי שר המשפטים. לצידו מכהנים שני נציגים נוספים, גם הם ממונים על ידי שר המשפטים, בעלי ניסיון מעשי של לפחות חמש שנים בתחומים רלוונטיים כגון פסיכיאטריה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, קרימינולוגיה או חינוך. בנוסף, רשאי להשתתף בדיונים קצין בכיר משירות בתי הסוהר (בדרגת רב כלאי ומעלה), אם כי אין לו זכות הצבעה בהחלטות הוועדה.
השיקולים המנחים את ועדות השחרורים
בטרם קבלת החלטה גורלית בנוגע לשחרורו המוקדם של אסיר, ועדת השחרורים בוחנת מגוון רחב של היבטים ושיקולים. בראש ובראשונה, הוועדה מעריכה את רמת הסיכון הנשקפת לשלום הציבור משחרורו של האסיר. הערכה זו כוללת בחינה של הסיכון לביטחון המדינה, לנפגעי העבירה ולבני משפחותיהם. שיקול מרכזי נוסף הוא התנהגותו של האסיר בתקופת מאסרו, שכן התנהגות חיובית עשויה להעיד על שינוי ועל סיכויי שיקומו.
במסגרת הדיונים, הוועדה מעמיקה בבחינת חומרת העבירה שבגינה מרצה האסיר את עונשו והנסיבות בהן היא בוצעה. כמו כן, נבחן בקפידה גיליון ההרשעות הקודמות של האסיר, כתבי האישום שהוגשו נגדו בעבר, חוות הדעת וההמלצות של שירות בתי הסוהר וגורמים רלוונטיים נוספים. במקרים בהם מדובר בהרשעות בעבירות מין או אלימות במשפחה, או כאשר האסיר סובל מבעיות נפשיות, מחויבת הוועדה לבחון חוות דעת של ועדות מיוחדות המתמחות בהערכת מסוכנות של אסירים מסוג זה.
בדיונים המתקיימים בוועדות שחרורים, אסיר רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי. הדיון נערך בנוכחות האסיר, עורך דינו ובא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה.
הדיון בוועדות שחרורים מתנהל על פי אמות מידה מוגדרות מראש, כאשר השיקול המרכזי הוא כאמור מידת מסוכנותו של האסיר לשלום הציבור. הוועדה שוקלת גם את חומרת העבירה שבגינה מרצה האסיר את עונשו ואת התנהגותו במהלך ריצוי המאסר הטיפולים שעבר והאם נראה שישנו סיכוי לשיקומו..
לכן, גם במקרים של תיק פלילי חמור, הוועדה עשויה לאשר את הבקשה לשחרור מוקדם אם קיימת התרשמות לשינוי דרכו של האסיר והתרחקותו מעולם הפלילים. החלטת הוועדה מתבססת במידה רבה על חוות דעת חיצוניות, על עברו הפלילי של האסיר ועל התנהגותו בכלא.
במסגרת שיקולי ועדות שחרורים, נבחנים בין היתר:
- מסוכנות: האם שחרור האסיר יסכן את הציבור? מהו הסיכון הצפוי לשלום הציבור?
- שיקום: מהם סיכויי השיקום של האסיר?
- התנהגות טובה: האם היו לאסיר בעיות התנהגות ומשמעת במהלך מאסרו?
- האם במהלך המאסר עבר האסיר קבוצות טיפוליות אשר יש בהן כדי להפחית ממסוכנותו
בפני הוועדה מונחים נתונים נוספים כגון העבירה שבגינה האסיר מרצה את עונשו, כתבי אישום תלויים ועומדים, סוגי העבירות, נסיבות ביצוען ותוצאותיהן, הרשעות קודמות, דיונים קודמים בוועדות בעניינו, חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר (רש"א) וחוות דעת מגורמי טיפול פרטיים.
ייצוג בפני ועדת שחרורים על ידי עורך דין פלילי מנוסה הוא בעל חשיבות עליונה, שכן הוועדה מהווה את המעבר לחירות ולחזרה לחיים תקינים לאחר תקופת המאסר. עורך דין פלילי מיומן יכול להגדיל משמעותית את סיכויי השחרור המוקדם.
החוק קובע כי השיקול המרכזי המנחה את ועדות השחרורים הוא רמת המסוכנות של האסיר לציבור. הוועדות בוחנות את נסיבות המקרה, אופי העבירה, עבירות והרשעות קודמות והתנהגות האסיר בכלא. התנהגות חיובית עשויה להוביל לשחרור מוקדם גם בעבירות חמורות, אם הוועדה מתרשמת כי חל שינוי בדרכו של האסיר.
ליווי משפטי לקראת ועדת שחרורים – עורך דין שחר לדובסקי
לעתים קרובות, ועדות שחרורים נסמכות על חוות דעת חיצוניות התומכות בבקשה לשחרור, כגון חוות דעת של רש"א, הפסיכיאטר המחוזי וכדומה. מומלץ תמיד להסתייע בשירותיו של עורך דין בייצוג בפני הוועדה, שכן הוועדה מורכבת מאנשי מקצוע המייצגים את האינטרס הציבורי ומחליטים על פי החוק. עורך דין פרטי הבקיא בקריטריונים לשחרור ילווה את האסיר עוד טרם הוועדה על מנת לסייע לו לעבור טיפול מתאים וייצג אותו בצורה מיטבית בפני הוועדה.
אם אתם או מישהו מיקיריכם עומדים בפני ועדת שחרורים, פנו עוד היום למשרד עורך דין שחר לדובסקי בטלפון 050-791-3332 לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי וליווי מסור בהליך חשוב זה. אנחנו כאן עבורכם!
